אחד מהרגעים הנשגבים בחייו של כל אדם, הינו הרגע בו הזוג נמצא תחת חופה וקידושין. שני בני הזוג, מבינים את משמעות ברית הנישואין, אם בעיצובו ובביצועו הטקסי, מה שיעניק לטקס זו משמעות גבוהה יותר של קדושה. המסורת היהודית, הורישה לנו את סדר הברכות הנקרא שבע ברכות. הבנה מעמיקה של שבע הברכות, תהווה הבנת המשמעות של ברכות חשובות אלה וכן, הברכות תהווינה בסיס איתן לעיצוב הטקס המיוחד שבו יבחרו בני הזוג. סדר הברכות, מתחלק לשני חלקים- סדר האירוסין וסדר של שבעת הברכות. בין שני החלקים הללו, יש להקריא את הכתובה שהוא בעצם הסכם בין בני הזוג. מדובר על התחייבות חד צדדית של בן הזוג כלפי כלתו. בעבר, נהגו לחגוג את טקס האירוסין, זמן רב לפני הנישואין. לאחר האירוסין, היו בני הזוג גרים בנפרד בבית הוריהם עד שבשלו התנאים לזיווג מלא. סדר באירוסין אז, הבטיח את השידוך מצד שתי המשפחות למרות שעדיין לא ניתן היה עדיין לממש את הנישואין.
מנהגי שבע ברכות וברכה ראשונה
במעמד של שבע הברכות, ניתן יהיה לקרוא שיר שיבטא את רגשותיהם של בני הזוג שיוצאים למסע יחד לכל ימי חייהם. ניתן יהיה לקרוא מין כתובה שהיא ההתחייבות ההדדית לקשר ועוד מנהגים. בברכות הללו, מברכים את בני הזוג,שיבנו את חייהם במנוחה ובשמחה, בשלום ובשלווה ושהאחווה ביניהם, תהיה מושלמת בכל המובנים, אם ברובד הגשמי שהוא הגוף והן ברובד הרוחני- הנשמה.
הברכה הפותחת את שבע ברכות, הינה ברכת היין ולאחריה נאמרות שש ברכות נוספות המברכות על אלוהים אשר ברא את העולם, האדם הראשון ואשתו חווה על כך שישוב ויבנה את ירושלים מחדש , על השמחה שבנישואין ותפילה בו יישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. במהלך הטקס וסעודת החתונה, שבע הברכות נאמרות פעמיים: בפעם הראשונה תחת החופה, כאשר החתן עונד את הטבעת על אצבעה של אשתו,ובפעם השנייה, בתום סעודת החתונה לאחר ברכת המזון.
אופן ברכת שבע הברכות
לפני ברכת המזון, הרב ימזוג שני כוסות יין, כאשר הכוס הראשונה, מיועדת לברכת המזון והשנייה לאמירת שבע ברכות. בתום ברכת המזון, ברכת "בורא פרי הגפן" נאמרת על כוס יין שעליה ברכו, כוס אחת לחתן וכוס שנייה לכלה, על מנת שיטעמו מן היין. מערבבים את שתי הכוסות ונותנים את היין והיין שנמצא בשתי הכוסות נקרא על פי המסורת היהודית :"יין של ברכה". נהוג לכבד את המשתתפים לומר את שאר 6 הברכות. ניתן על פי המנהג, לכבד שישה משתתפים בברכות, או משתתף אחד שיאמר את כל שאר 7 הברכות.
שבע הברכות נאמרות שוב בשבוע לאחר הנישואין
כשבוע לאחר החתונה, ניתן יהיה לומר את שבע ברכות, בכל ארוחה, אשר בה מתקיימים שני התנאים הבאים: הנוכחות בארוחה חייבת לכלול מניין {של 10 גברים} התנאי השני- שלפחות אחד מהמשתתפים, לא השתתף בסעודות קודמות של שבעת הברכות, אשר נערכו לכבוד הזוג והוא יכונה "פנים חדשות". בסעודות של שבת, ניתן יהיה לברך את 7 הברכות גם ללא הנוכחות של "פנים חדשות".
במידה ואין נוכחות של "פנים חדשות" בכל סעודת מצווה במניין שאינו מתקיים בבית החתן, מברכים רק את ברכת "בורא פרי הגפן" וברכת "אשר ברא". יש לציין כי במובנים מסוימים, הכוח שיינתן לבני הזוג באמצעות 7 ברכות, הינו גדול וחזק אפילו מטקס החופה .
הסדר והפירוש של שבע הברכות
- ברכה ראשונה – מברכים כאמור על היין. ברכה זו, אינה קשורה כל כך לשבע הברכות , כי אם היא באה בגלל הסעודה. על פי הרבנים הגדולים כגון ר' מאיר הביאור של הברכה הינה בשל עץ הדעת שממנו אכלו אדם וחווה ואז הם באים ושותים את היין, תוך בקשת רשות מאלוהים, ע"י הברכה וכך הם בעצם מתקנים את חטאם הקדום של אדם וחווה
- הברכה השנייה – ברכה על בריאת העולם שהעולם מתחדש כעת על בני הזוג בברכה לרגל נישואיהם בברכה זו, מברכים את אלוהים על יצירת העולם והבריאה בכללותה.
- הברכה השלישית – על יצירת האדם כאילו זה עתה הוא נוצר, כך שבתחילה בירכנו על יצירת האדם וכעת אנו מברכים את שבחו של ה' ועכשיו העברנו את מלוא תשומת הלב ביצירה מיוחדת מאין כמוה- בריאת האדם שיצר יצירה כה מופלאה.
- הברכה הרביעית – הינה על הזיווג ובברכה זו, נברך את ה' על צלמו שנתן בתוכנו. תבניתנו היא הגוף שעליו הוציא את בניין האישה "ויבן אלוהים את הצלע.." וכך בעצם השלים את הבריאה . בהמשך זה, הוא עדיין יוצר את בני האדם. אם נבין נכון- ברכה זו והקודמת, עסקו באותו הנושא ולפי כן בעצם בירכנו על יצירת האדם בכללי וכעת, בברכה זו, אנו מברכים את ה' על גמר יצירת האדם כלומר- יצירת האישה.
- הברכה החמישית – הינה על ציון ירושלים שעתיד ה' לנחמן ולשמחן שכן: "חייב האדם לעלות את ירושלים על ראש שמחתו" התוכן של ברכה זו, מרמז על כך, כי ציון עדיין עקרה וילדיה רחוקים ממנה אבל היא תשמח שוב, כאשר ישובו אליה ואנו מברכים את ה' שמאחד אותנו עם אימנו ובכך, הברכה עוסקת בגאולת ירושלים ובשמחה שתהיה בה בעתיד.
- הברכה השישית – הינה בדבר שמחת החתן והכלה, הודיה ותפילה שמחתם היה שלימה, שממש כמו אדם וחווה בגן העדן, היו היחידים בעולם ולא היו יכולים להשוות אותם לזוגות אחרים. בדרך זו, אנו מברכים את החתן והכלה שלא ישוו עצמם לזוגות אחרים ויתעסקו אך ורק בהאדרת זוגיותם ובבניית המשפחה.
- הברכה השביעית – הינה על ההודיה לה', שהמתיק את החיים בשמחתם של החתן והכלה, על כך שנתן בהם אהבה, אחווה, שלום ורעות. ברכה זו, עוסקת בעצם בשמחת החתונה עצמה. החתן ישמח בכך שהוא זכה בכלה זו ולכן נחתום במילים: " משמח חתן עם כלה"- כלומר שהחתן שמח בכלתו.
